מגזין אינטרנטי מספר 60
ספטמבר 8th, 2017
חזי נגר
מגזין אינטרנטי מספר 60 פרשת כי תבוא אלול תשע"ז
שלום לכל אוהבי/חברי מרכז מיכאל
תגובות (במייל חוזר) לדברים הנכתבים, יתקבלו בברכה.
פרשת כי תבוא
שלום רב
בפרשה מוזכר עניין הביכורים, אשר אין ערך מינימאלי למצווה ואדם יכול להביא ביכורים אפילו פרי שהוא בעל ערך קטן כספית, אך אופן ההבאה היה כבעל ערך גדול מאד.
הערך האמיתי היה ההודאה וההכרה שהברכה היא באמת מהבורא בין דבר פעוט ובין רב, הביכורים מלמדים אותנו את חשיבות ההבעה של הערכה.
לקראת השנה החדשה, האם אנו מעריכים …
בברכה, הרב יחזקאל
פרשת כי תבוא – הפטרה ישעיה ס'
פרשת כי תבוא היא לעולם השבת השישית לאחר תשעה באב, השישית משבעת שבתות הנחמה. להפטרה נקרא מפרק ס' בספר ישעיה. כמו בשבועות שעברו נוכל גם השבת למצוא קשר כלשהו בין הפרשה להפטרה.
בפרשת השבוע אנו קוראים את התוכחה הנוראה, את אלות הברית, את המכות והייסורים שיבואו עלינו, אם חלילה לא נשמור לעשות את דברי התורה. התוכחה פונה אל כל יחיד ויחיד בלשון נוכח.
הפטרת השבוע, כמו בהפטרת השבוע שעבר, הפניה אל ירושלים או אל כנסת ישראל כאל אשה. הפניה היא ישירה, בלשון נוכחת: "קומי אורי, כי בא אורך, וכבוד ה' עליך זרח".
מוטיב מרכזי בהפטרה הוא האור. על כל העמים יהיה חושך ורק על ישראל יזרח אור גדול אור ה': "כי הנה החושך יכסה ארץ, וערפל לאומים, ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה
כיוון שה' יזרח עליה לא תזדקק עוד ציון לאור השמש והירח. אורו יהיה אור תמיד ללא שקיעה: "לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם, ולנגה, הירח לא יאיר לך, והיה לך ה' לאור עולם… לא יבוא עוד שמשך, וירחך לא יאסף, כי ה' יהיה לך לאור עולם, ושלמו ימי אבלך".
תחילת הקללות בתוך הארץ. האוייבים ישדדו את כל אשר לנו: "שורך טבוח לעינך ולא תאכל ממנו, חמורך גזול מלפניך ולא ישוב לך, צאנך נתונות לאיבך, ואין לך מושיע. פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת, והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים". "ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ… ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמידך… עד האבידו אותך. והצר לך בכל שעריך עד רדת חומותיך הגבוהות והבצורות וגו'". וכנגד אלה בא ישעיה ומנחם: "וינקת חלב גויים, ושוד מלכים תינקי… לא ישמע עוד חמס בארצך, שוד ושבר בגבוליך, וקראת ישועה חומותיך ושעריך תהילה".
בסיומה של התוכחה אנו קוראים את הפסוק הקשה: "והפיצך ה' בכל העמים, מקצה הארץ ועד קצה הארץ, .." בניגוד לזאת מנבא ישעיה בהפטרה: "שאי סביב עיניך וראי, כלם נקבצו באו לך, בניך מרחוק יבואו, ובנותיך על צד תאמנה". "והלכו אליך שחוח בני מעניך, והשתחוו על כפות רגליך, כל מנאציך…" בתוכחה אנו מוזהרים: "יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך, אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך ועבדת שם אלוהים אחרים עץ ואבן. והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך ה' שמה". וישעיה מבטיח: "ובנו בני נכר חומותיך, ומלכיהם ישרתונך, כי בקצפי הכיתיך, וברצוני רחמתיך". "וקראו לך עיר ה', ציון, קדוש ישראל." בפרשה נקרא: "ונשארתם במתי מעט, תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב, כי לא שמעת, בקול ה' אלוהיך" לעומת זאת אומר ישעיה: "הקטן יהיה לאלף, והצעיר לגוי עצום, אני ה' בעיתה אחישנה".
פרשת השבוע מדברת על עם קדוש שכל עמי הארץ יראו כי שם ה' נקרא עליו: "וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך, ולשמור כל מצוותיו. ולתיתך עליון על כל הגויים אשר עשה, לתהלה ולשם ולתפארת, ולהיותך עם קדוש לה' אלוהיך כאשר דבר". דברי הנביא בהפטרה הם ברוח דומה: "והלכו גויים לאורך ומלכים לנגה זרחך". להביא בניך מרחוק, כספם וזהבם אתם, לשם ה' אלוהיך ולקדוש ישראל כי פארך". וקראו לך עיר ה', ציון קדוש ישראל". ועמך כלם צדיקים, לעולם ירשו ארץ, נצר מטעי, מעשה ידי להתפאר".
הקשר בין הפרשה להפטרה הוא קשר של ניגוד. לעומת הקושי אפילו בקריאת הקללות הנוראיות של הפרשה , באה ההפטרה ומבטיחה אור גדול, שפע כלכלי של מתכות מאירות כמו זהב ונחשת. אור רוחני וגשמי.
ביטוי מיוחד צדה עיני בקריאה של הפרשה : פרק כו' צ תפס' 17 "את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים (באיזו דרך?) וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו" ובתמורה לכך מה נקבל? "וה' האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך…ולתתך עליון על כל הגויים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם קדש לה' אלהיך כאשר דבר".
לעיתים אנחנו שואלים עצמנו גם בתפילות ראש השנה , מה צריך את כל התהילות האלה לבורא? מה הבורא צריך אותן? העסקה היא אנחנו נאמיר – נגביה את הבורא בקרבנו ומחוצה לנו, בהכרה בו, והתמורה שנקבל שהוא יגביה אותנו , כיחיד וכעם. הדרך לעשות את הדברים היא , ללכת בדרכיו, לשמור חוקותיו ומצוותיו. דברי ההלל והאמרתו יסייעו לנו לנקות את תוכנו משלל הרגשות קשות ויפנו בו זמנית מקום לאור נקי להיכנס , זהו זיווג ביופיו
הדיון ביננו הוא מהם דרכיו ? איך לקיים את מצוותיו? המילים דרכיו חוקותיו מצוותיו ומשפטיו מופיעות ברבים . יש יותר מדרך אחת להאמיר את שם הבורא וכולן מדויקות. הקושי שהדיון הזה הופך לפירוד בעם. ואני הייתי מציעה שנשחרר מעט. כל זרם שחושב שהוא המבין יעשה על פי הבנתו, ולא נשפוט ולא נתגאה ולא נוריד אנשים שדרך אמונתם שונה. כי הרי גם אם הם טועים בדרכים להאמרת הבורא, זה בינם לבין קונם. אבל אם בדרך לקיום המצוות נפגע איש ברעהו – זה ענין חמור שבין אדם לחברו והמחיר הוא חורבן.
בנוסף לכך, עליך להאמירו היום , עכשיו ,והוא על כך יאמירך גם היום ועכשיו.
אולי שווה להקדיש לכך שיעור או שנים במרכז שלנו, תחשבו על זה.
שבת שלום ובשורות טובות
צמרת
לימוד חדשה באמצעות האינטרנט – לפרטים לחצו כאן
*לזמני השבת לחצו על הקישור המצורף
מרכז מיכאל – בית ללימודי יהדות ורוחניות – רחוב אחוזה 117 קומה ב' רעננה
054-6365057 ת.ד. 145 רעננה 4310101
