מגזין אינטרנטי מספר 53
יולי 21st, 2017
חזי נגר
מגזין אינטרנטי מספר 53 פרשת מטות מסעי תמוז תשע"ז
שלום לכל אוהבי/חברי מרכז מיכאל
תגובות (במייל חוזר) לדברים הנכתבים, יתקבלו בברכה.
פרשת מטות מסעי
בפרשת מטות מסופר על הציווי המיוחד לצאת ולנקום במדיין על שהחטיאו את בני ישראל, מכאן ניתן ללמוד שיש השלכות לא פשוטות לימי שגורם לבני ישראל לנהוג בדרך של חטא, ולא כדאי לאף אחד מאיתנו להחטיא את הזולת, ובמיוחד מי שיש לו ערוצי השפעה רחבים.
משה פונה אל השבטים ואומר "החלצו מאתכם אנשים לצבא" (במדבר ל', ג')
החלצו לשון לחלוץ את הנעל! הנעל המסמלת את הרצון לקבל של האדם, את הקיום שלו בעולם הזה, ומשה מבקש מהיוצאים למלחמה "לחלוץ את הנעל" להתנתק מהרצון האנוכי, ולהיות מוכנים לוותר על הכול על מנת להילחם במדין.
ומכאן נדבר ונלמד על המלחמה התמידית של כול אחד ואחת, והיא מלחמת היצר. על מנת לנצח צריך להיות מוכן לוותר על הכול "לחלוץ את הנעל" לחלוץ את מודעות החומר, שבת שלום ובהצלחה לכולנו.
בברכה
הרב יחזקאל
פרשת מטות מסעי
בקורס העוסק בפרשת השבוע עסקנו בפרשת מטות, בעניין הנדרים.
בהמשך הפרשה יש נושאים נוספים כמו המלחמה נגד המדיינים, בקשת שנים וחצי השבטים ראובן , גד, וחצי מנשה להישאר בעבר הירדן המזרחי.
המסקנה מהלימוד הייתה "חכמים, היזהרו בדבריכם", שוב זאת תזכורת למה שאנחנו מוציאים מהפה והפעם ביתר שאת.
נעבור לפרשת מסעי
מדובר על 42 (יש הטוענים 48) מסעות, נקודות יציאה וחניה שעברו בני ישראל מיציאת מצרים עד ערבות מואב, הכניסה לארץ ישראל.
יש מי שרואה קשר בין הפרשות כשהחוט המקשר הוא תאוות האדם, שווה לבדוק!
אני מנסה לבדוק את הקשר בין פרשת מסעי וההפטרה שלה ואולי גם בסוף לפרשת מטות.
בפתיחת פרשת מסעי נאמר :"במדבר לג' א' " אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד-מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. ב וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל-פִּי יְהוָה וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם".
מעכשיו מתחיל משה למנות את המסעות ובסוף הוא מתריע במיוחד על השמדת העבודה הזרה, בכניסה לארץ, משה מצווה על השמדת כל העמים הזרים היושבים בארץ ומורה על התנחלות בארץ.
נ וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. נא דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן אֶל-אֶרֶץ כְּנָעַן. נב וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל-מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל-צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ. נג וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. נד וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב…." ובהמשך " נה וְאִם-לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרְרוּ אֶתְכֶם עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. נו וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם".
בהמשך יש את מינוי נשיאי השבטים שינהיגו בכניסה לארץ, עניין ערי המקלט, גבולות ארץ ישראל והפרשה מסתיימת בעניין בנות צלפחד בפסוק החשוב "כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד". רואים ציות חד משמעי לחוק הבורא.
ועכשיו להפטרה ירמיה פרק ב'. יש להזכיר שזו ההפטרה השנייה מתוך שלשת הפטרות הפורענות שמפטירים בבין המצרים.
מיד בתחילת ההפטרה בלשון קשה וכמו שאנחנו אומרים "כל האמת בפנים"
ד שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה בֵּית יַעֲקֹב וְכָל-מִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל. ה כֹּה אָמַר יְהוָה מַה-מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ. ו וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם. ז וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת-אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה. ח הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וְהַנְּבִאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל וְאַחֲרֵי לֹא-יוֹעִלוּ הָלָכוּ. ט לָכֵן עֹד אָרִיב אִתְּכֶם נְאֻם-יְהוָה וְאֶת-בְּנֵי בְנֵיכֶם אָרִיב"
הנביא מאשים את ישראל בכפיות טובה.
גם הנביא מתחיל ממצרים, ממשיך את ההליכה במדבר, ומביא את העם לארץ ישראל הטובה. על כך במקום לעשות את מה שנתבקשו בפרשה והם עוזבים את ה' והולכים לעבודה זרה. הוא מאשים את המנהיגות: הכוהנים, תפשי התורה והנביאים בעזיבת הבורא והליכה אחרי אלוהים אחרים.
במהלך העיסוק בפרשה חיפשתי מילים נוספות הקשורות במסע כמו ה.ל.ך או דרך, אך לא מצאתי, המילה היחידה המופיעה בהקשר הזה היא מסע.
ולהפתעתי מצאתי אותן בהפטרה אך שם אין את המילה מסע. אומר הנביא:
" יז הֲלוֹא-זֹאת תַּעֲשֶׂה-לָּךְ עָזְבֵךְ אֶת-יְהוָה אֱלֹהַיִךְ בְּעֵת מוֹלִכֵךְ בַּדָּרֶךְ. יח וְעַתָּה מַה-לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר (מי הנילוס ששם המצרים זרקו את הזכרים) וּמַה-לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר (פרת)´
כפיות הטובה היא עזיבת ה' שהוליך אתכם בדרך, לאן ? הלכו לדרך מצרים ולדרך אשור.
בתחילת ההפטרה מאשים הנביא את העם בהתרחקות מהבורא ועכשיו דרך המילים האלה הבנתי מנין הריחוק. הבורא ומשה ראו את ההליכה במדבר כמסע. מסע מכיל בתוכו הליכה עם רוח, עם תובנות ואילו עם ישראל ראה ביציאת מצרים הליכה בדרך, מנקודה אחת לשנייה, לא פיתחנו תובנות רוחניות בדרך ממצרים עד מואב.
בכך ניתן לשוב אל פרשת מטות אשר עוסקת בדיבור, המורכב מצרופי אותיות.
כל מילה חשובה בתנ"ך, כל מילה יכולה לסייע בידינו במסע של החיים, צריך להיות רגישים לשפה ולהשתדל להשתמש בה באופן נכון ומקדם.
42 המסעות משולים למסעות חיינו, האם בחיים האלה אנו במסע או בדרך? זהו חשבון נפש לכולנו, במיוחד שראש השנה מתקרב.
עוד תובנות מעניינות ורבות יש בפרשה , כדאי שתקראו בעצמכם.
שבת שלום ובשורות טובות צמרת
*תוכנית לימוד חדשה באמצעות האינטרנט – לפרטים לחצו כאן
*לזמני השבת לחצו על הקישור המצורף
מרכז מיכאל – בית ללימודי יהדות ורוחניות – רחוב אחוזה 117 קומה ב' רעננה
054-6365057 ת.ד. 145 רעננה 4310101
