מגזין אינטרנטי מספר 50
יוני 30th, 2017
חזי נגר
מגזין אינטרנטי מספר 50 פרשת חקת תמוז תשע"ז
שלום לכל אוהבי/חברי מרכז מיכאל
תגובות (במייל חוזר) לדברים הנכתבים, יתקבלו בברכה.
פרשת חקת
הפרשה עוסקת בתחילתה בסיפור פרה אדומה, על מנת שהפרה תתאים למטרתה הוצבו תנאים מיוחדים. אחד התנאים היה "שאין בה מום", ספר הזוהר בפרשה מסביר שהארת החכמה האירה באמצעות הפרה וכאשר הארת החכמה מאירה כול המומים מתרפאים!
לאור האמור לעיל יש בפרשה זו כוח של רפואה המחוזק כפליים בזכות גילוי נחש הנחושת בהמשך הפרשה.
הקושי במה שכתוב לעיל קיים בכך שהארת החכמה אומנם מסלקת את המומים אך למרות שהארה הזו קיימת היא אינה יכולה להתגלות למקבל מבלי שהמקבל יפעל לגלות אור חסדים, כלומר הארת החכמה לא תתגלה בלי שהמקבל, האדם, יתנהג בחסד, ויפעל לתת ולא רק ירצה לקבל.
בברכה
הרב יחזקאל
הקשר בין פרשת חקת להפטרה שופטים יא
בהפטרה מסופר על הארץ שכבשו ישראל מסיחון שהוא כבש מעמון.
"ויפתח הגלעדי היה גבור חיל" (שופטים יא א) – יפתח הגלעדי היה שופט בתקופת השופטים והושיע את ישראל מתחת יד בני עמון. שפט את ישראל 6 שנים. היה בן פלגשו של גלעד משבט מנשה.
גלעד נשא שתי נשים: אחת בכתובה וקידושין וילדה לו בנים, ואחת בלא כתובה וקידושין – זונה והיא מיועדת רק לגלעד והיא ילדה לו את יפתח. אשתו של גלעד הנשואה לו כדת וכדין, ילדה לו בנים וזה הביא אח"כ לשינוי לרעה במעמדו של יפתח בבית אביו. "ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו" (יא ב). כשגדלו והתחזקו הציקו לו קמו עליו וגרשוהו מבית אביו ונשלוהו מכל זכויותיו בנחלת האב בצורה אלימה ובלתי חוקית. זקני העיר שידעו על המעשה לא הגיבו כלל ולא התערבו, העלימו עין במתכוין ולכן כשבאו אל יפתח בצר להם, בא אליהם בתרעומת והטיח בהם דברים קשים כדרבנות שכביכול הם שותפים למעשה הפשע של אחיו חורגיו. הרי אחיו נהגו כלפיו שלא כדין וכשורה כי עפ"י דין תורה יש לו דין יורש כמוהם. בתחילה ניסה יפתח להתנגד לאחיו ולא רצה לעזוב את בית אביו מיד, אבל כשראה שנשקפת סכנה לחייו מחזקם ואלימותם נמלט מפניהם וברח על נפשו, "ויברח יפתח מפני אחיו" (יא ג). בני אשת יפתח גרשו את יפתח מנחלת אביהם, בטענה שהוא בן פילגש – אח חורג וכן אמו משבט אחר. "לא תנחל בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה" (יא ב) ! יפתח הלך והתיישב בארץ טוב – סוסיתא ברמת הגולן ממזרח לים הכנרת.
טבע האנשים הוא, כי כאשר הם צריכים לאדם – אם מפני עושרו אם מפני גבורתו, או שהוא אוחז במשרה מסוימת בתפקיד ממלכתי בכיר וכד' הרי הם מתלקטים סביבו מתרפסים ונכנעים אליו סרים למשמעתו מחניפים לו ומכבדים אותו וכולם משתדלים למצוא חן בעיניו. כל אדם והאינטרס האישי שלו. אולם, ברגע שאדם זה יורד מנכסיו או מתפקידו כבר אינו בגדולתו כמקודם, מיד מתהפכת הקערה על פיה ועושים עצמם כאינם מכירים אותו דור אשר לא ידע את יוסף שוכחים את העשוי להם שוכחים את שבע השנים הטובות את שנות השובע, ופנים חדשות באו לכאן ומפנים אליו עורף. כן היה אצל יפתח שזילזלו בו והבריחוהו בביזיון שלא כדין, אך לבסוף כשהיו צריכים אותו נאלצו לכתת רגליהם לבוא להתרפס לו ולהיכנע בפניו להתחנן אליו שישוב אל המחנה. ותמורת כך הבטיחו לו הרים וגבעות והיו מוכנים לשלם מחיר כבד מאוד מחיר גבוה ביותר עד כדי כך שיהיה שר המלחמה מושל רב וקצין עליהם.
יפתח התנהג כדיפלומט ממולח ומנוסה וניהל משא ומתן מדיני עם מלך בני עמון בטרם יצא לקרב. "וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמור, מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי"(יא יב) ? הפסוקים מגישים לנו החלפת שדר דיפלומטית. מלך בני עמון השיב שהוא רוצה את ארצו חזרה, "מארנון ועד היבֹּק ועד הירדן" (יא יג). בדרך הטבע לא היה ביד ישראל היכולת והכח להוריש את האמורי ומכאן ברור הדבר שמה' הניצחון המוחץ והוא שהוריש את האמורי מפני ישראל, ואתה תרשנו?! וכי סבור אתה לקבל את מה שה' הוריש לעמו? יפתח פונה אל מלך עמון לפי השקפת עולמו האלילית, בשפה המובנת לו ובמושגים המקובלים עליו, להצדקת עמדת ישראל בעיניו. יפתח דוחה בנימוקים מבוססים את טענותיו הבלתי מוצדקות של מלך בני עמון. והשיב שעם ישראל לא לקח ממנו מאומה אלא מהאמורי ויש לו דין ודברים עם האמורי ולא עם עם ישראל "ועתה ה' אלוהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל, ואתה תירשנו" (יא כג) ?! והזכירו שאפי' בלק מלך מואב לא ערער על נחלה זו. ואם בלק שהיה בזמנו מלך גבור חיל ונועז השלים עם הכיבוש הישראלי הרי שאתה בודאי אינך צריך כעת לבוא ולערער על ארץ זו. והמקום בידינו 300 שנה מה נזכרת עכשיו, "ומדוע לא הצלתם בעת ההיא" (יא כו) ? מלך עמון לא אבה לשמוע. ותהי על יפתח רוח ה', רוח גבורה מה' ואומץ לב. שרתה עליו רוח אלוהית שהפיחה בו רוח גבורה עילאית והיא המדרגה הראשונה מדרגת הנבואה, והיא רוח הקודש המלווה לשופטי ישראל. ויפתח ניהל עמו קרב והכריעו בקרב, כיתר את המוצבים של בני עמון ופלש לארצם ויתנם ה' ביד יפתח.
טרם יצאו למלחמה "ויידר יפתח נדר לה' ויאמר, אם נתון תתן את בני עמון בידי: והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון, והיה לה' והעליתיהו עולה" (יא לא), ויהי בשובו בשלום מהמלחמה אל ביתו במצפה, "והנה בתו יוצאת לקראתו בתֻופים ובמחלות" (יא לד). כפי שהיה נהוג לקבל את פני המנצחים במערכה יצאה גם בתו של יפתח לקבל פני אביה בתופים ובמחולות. יפתח חוזר מהמערכה עטור תהילת נצחון שנצח בשדה הקרב אולם הפעם אירע דבר בלתי צפוי ושיר התהילה הפך למפח נפש ולתוגה, בהיותו בעיצומה של השמחה התהפך עליו המצב ושמחתו הפכה לאבל ונצחונו לאסון אישי, ומרוב צערו קרע את בגדיו. יש לו בת אחת ויחידה שעדיין לא נ. שאה לאיש, והוא מצפה בכיליון עיניים להשיאה לבחיר לבה ולראות ממנה דור ישרים מבורך, אך נדרו מבטל את כל טרם יצאו למלחמה "וידר יפתח נדר לה' ויאמר, אם נתון תתן את בני עמון בידי: והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון, והיה לה' והעליתיהו עולה" (יא לא), ויהי בשובו בשלום מהמלחמה אל ביתו במצפה, "והנה בתו יוצאת לקראתו בתֻפים ובמחלות" (יא לד). כפי שהיה נהוג לקבל את פני המנצחים במערכה יצאה גם בתו של יפתח לקבל פני אביה בתופים ובמחולות. יפתח חוזר מהמערכה עטור תהילת נצחון שנצח בשדה הקרב אולם הפעם אירע דבר בלתי צפוי ושיר התהילה הפך למפח נפש ולתוגה, בהיותו בעיצומה של השמחה התהפך עליו המצב ושמחתו הפכה לאבל ונצחונו לאסון אישי, ומרוב צערו קרע את בגדיו. יש לו בת אחת ויחידה שעדיין לא נ. שאה לאיש, והוא מצפה בכיליון עיניים להשיאה לבחיר לבה ולראות ממנה דור ישרים מבורך, אך נדרו מבטל את כל תכניותיו לעתיד.
על נדר יפתח הרעימו חז"ל ומתחו ביקורת חריפה וקשה ביותר ואמרו שלא שאל כהוגן והשיבוהו שלא כהוגן.
יפתח שאל שלא כהוגן, שנאמר: והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון, והיה לה' והעליתיהו עולה" (יא לא). באותה שעה היה עליו כעס מן הקב"ה, אמר: אילו יצא מביתו דבר טמא, כלב או חזיר או גמל האם היה מעלהו קורבן עולה לה'?! השיבו שלא כהוגן וזימן לו את בתו, שנאמר: "והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות… ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי… ואנכי פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב" (יא לה). כל כך למה? כדי שילמדו כל הנודרים הלכות נדרים וקונמות, שלא לנהוג טעות בנדרים. יפתח היה יכול ללכת אל פינחס להפר את נדרו אך מרוב גאוה וגסות הרוח אמר אני מלך ונגיד ראש שופטי ישראל ראש הקצינים, אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט – פינחס?! ופינחס מצידו לא הביע את דעתו ליזום את התרתו של יפתח דבר שהיה מונע את סיומה הטראגי של הפרשה וזה נזקף לחובתו. אמר פינחס אני כהן גדול בן כ"ג נביא אני והוא צריך אותי ואיך אלך אצל עם הארץ הזה?! בין זה לזה מבין שניהם נספתה ואבדה הנערה אותה עלובה בת יפתח מן העולם.
פרשת חוקת מסתיימת בתאור נצחונותיהם של ישראל על שני המלכים בעבר הירדן המזרחי סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן.
הפעם, ההפטרה כבשה אותי יותר. ועלו לי שאלות בראש כמו האם שינינו התנהגותנו אל השונה? שוב התיחסות גרועה של האחים ליפתח בגלל מוצאו מאשה זונה. והרי היו צריכים ללמוד מסיפור רחב שהצילה את עם ישראל.
למדנו לכבד כל אחד אפילו אם הוא בא ממקום חברתי קשה? וכשאנו צריכים מישהו שיציל אותנו בשיא חוצפתינו אנו מתחנפים אליו? אפילו חז"ל מעירים על צביעותינו.
לפי חז"ל יכול היה פינחס הכהן/הנביא להתיר את הנדר של יפתח והיתה נמנעת הקרבתה. אך מטעמי אגו של שניהם שלא ניגשו זה אל זה, הבת שילמה את המחיר.
האם אין אנו רואים זאת בחוסר המפגש וסיפורי אגו בין הנהלת הדסה לבין הרופאים ובסוף הילדים ישלמו את המחיר. כלום לא השתנה. השאלה מאין אנו לוקחים את המחשבה שאם נלמד תורה וקבלה תהיה לנו היכולת לשנות ולהשתנות?
שבת שלום צמרת
*תוכנית לימוד חדשה באמצעות האינטרנט – לפרטים לחצו כאן
*לזמני השבת לחצו על הקישור המצורף
מרכז מיכאל – בית ללימודי יהדות ורוחניות – רחוב אחוזה 117 קומה ב' רעננה
054-6365057 ת.ד. 145 רעננה 4310101
