מגזין אינטרנטי מספר 39
אפריל 7th, 2017
חזי נגר
מגזין אינטרנטי מספר 39 פרשת צו ניסן תשע"ז
שלום לכל אוהבי/חברי מרכז מיכאל
לקראת ליל הסדר
איחולים לבביים שערב ליל הסדר יהיה ערב שמח ביחד עם משמעות פנימית
חג כשר ושמח
מכירת חמץ
תזכורת אחרונה והארכה למועד העברת הפרטים עד מוצאי שבת בחצות.
לביצוע מכירת החמץ יש ללחוץ על הקישור המצורף
סדנה "בין חירות לעבדות"
בחול המועד פרטים בקישור המצורף
פרשת צו
פרשת צו בספר הזוהר מקשר רבי שמעון בין המחשבות של האדם לבין הקורבנות. מובא שאחת מהמטרות של קורבן העולה היא שרפת המחשבות הרעות העולות במוחו של האדם! אבל יותר לעומק מובא שהקורבן עוזר לטהר את הרצון של האדם שהוא הגורם למחשבות וההרהורים הרעים.
מניסיון אומר אני שכאשר הרצון באמת טהור, המחשבות הרעות לא עולות!
מאחל אני לכולנו שלקראת ליל הסדר הבא עלינו לטובה, נתפוס את ההזדמנות של פרשת צו לטהר את הרצונות שלנו.
בברכה, הרב יחזקאל
הקשר בין פרשת צו להפטרה ירמיה ז27 – ח3
השבת בפרשת צו ,שוב יש המשך לעניין הקרבנות. ירמיה חי לפני, במהלך ואחרי החורבן (בית ראשון 586 לפנה"ס)
זעקת ירמיה נשמעת אנושה מאד. הוא אומר לעם כי כשהבורא הוציא אותנו ממצרים לא ציווה עלינו קרבנות עולה וזבח מה שכן ציווה אותנו "כג כִּי אִם-אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי לְעָם וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן יִיטַב לָכֶם."
תגובת העם הייתה "כד וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא-הִטּוּ אֶת-אָזְנָם". הבורא שולח את הנביאים ועדיין
"לְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת-כָּל-עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ. כו וְלוֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת-אָזְנָם וַיַּקְשׁוּ אֶת-עָרְפָּם הֵרֵעוּ מֵאֲבוֹתָם." אזכור עניין יציאת מצרים גם דרך הביטוי "קשה עורף" מתאים לתקופתנו (פסח).
ירמיה מכנה אותם "גוי" במשמעות עם, או עם נכרי. ומונה להם את הסיבות העיקריות לחורבן: א. "אשר לא שמעו בקול ה'"
ב.ולא לקחו מוסר"
ג."אבדה האמונה ונכרתה מפיהם"
ובהמשך ד. "כי עשו בני יהודה הרע העיני ה'"
ה. "שמו שיקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו,לטמאו"
ו. "ובנו במות התופת אשר בגיא בן הנם לשרף את בניהם ואת בנותיהם באש אשר לא ציותי ולא עלתה על ליבי".
לכן אומר הנביא המחיר יהיה כבד. לא יהיה מקום לקבור את המתים והגופות תהיינה למאכל לעופות השמים ולבהמות.
לא תהיה שמחה "לד וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ."
במהלך הדורות עם ישראל לקח את עניין הקרבנות רחוק מדי, עד כדי הקרבת קרבנות אדם, דבר שהבורא לא ציווה.
ההנהגה של ירושלים המלכים, השרים, הכוהנים, הנביאים ותושבי ירושלים תשלם מחיר כבד.
והעצוב ביותר "וְנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים לְכֹל הַשְּׁאֵרִית הַנִּשְׁאָרִים מִן-הַמִּשְׁפָּחָה הָרָעָה הַזֹּאת בְּכָל-הַמְּקֹמוֹת הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת".
בברכת שבת שלום, צמרת.
לאור ההסבר של צמרת – האם יש קורבנות אדם בזמננו?
