להושיט יד
ומספר, רבי חייא בר אבא חלש, חלה על לגביה נכנס לבקרו רבי יוחנן, אמר ליה חביבין עליך יסורין? אמר ליה, ענה ר' חייא, לא הן ולא שכרן! אמר ליה, אמר לו ר' יוחנן, הב לי תן לי ידך, יהב ליה נתן לו ידיה, ואוקמיה וריפא אותו, ומספר מעשה אחר, רבי יוחנן חלש חלה, על לגביה נכנס אליו רבי חנינא לבקרו, אמר ליה חביבין עליך יסורין ? אמר ליה לא הן ולא שכרן אמר ליה הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה , ורבי חנינא ריפא את רבי יוחנן. ושואל, אמאי לוקים רבי יוחנן לנפשיה ,ירפא ר' יוחנן את עצמו? ועונה אמרי, פתגם בפי העם "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" כך גם ברפוי. רואים אנו כאן כיצד החכמים רפאו אחד את השני על ידי הושטת יד.